פסק-דין בתיק ה"פ 47790-05-10

1.         המבקשים רשומים בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 710 בגוש 6189. המקרקעין הנ"ל הינם שטח קרקע, שהינו צמוד לכביש מס' 4 (כביש גהה), בתחומה של גבעת שמואל. על שטח של כמחצית (2840/5676) מן המקרקעין הנ"ל (לשטח זה, המחצית, ייקרא להלן- " המקרקעין", או " מקרקעי התחנה") בנויה מאז שנת 1960 תחנת דלק, שכינויה "תחנת דלק אורלי", שהיא כיום אחת מתחנות הדלק הגדולות בארץ.

המשיבה 1 (להלן- " המשיבה") רשומה בלשכת רישום המקרקעין כחוכרת של המקרקעין וזאת לתקופה של 99 שנים, החל מיום 15/5/61. המשיבה הפעילה את תחנת הדלק בעצמה עד שנת 1989. בשנת 1989 מסרה המשיבה את ההפעלה של תחנת הדלק למשיבה 4 (להלן- " דלק"), אשר הפעילה את התחנה עד שנת 2010. בשנת 2010 העבירה המשיבה את ההפעלה של תחנת הדלק לידי המשיבה 3 (להלן- " פז"), וכך המצב עד היום.

היסטוריית הבעלות במקרקעין

2.         היסטוריית הבעלות במקרקעין מתוארת בתצהירה של גב' עדינה לוי, שהינה בעלת מניות ומנהלת במשיבה.

            הבעלים הרשומים של המקרקעין מתחילת שנות ה- 50 היו ה"ה יחזקאל רייסקי, יעקב שיפרין ולייב רוזין (" הבעלים המקוריים").

             בשנת 1959 הוסכם בין הבעלים המקוריים לבין ה"ה דניאל נאור, יוסף הראל, ניסים נעים ומנשה שטיינברכר (להלן- " קבוצת נאור-הראל") להקים תחנת דלק על המקרקעין.

המשיבה וקבוצת נאור-הראל (שהיו בעלי מניותיה אז) התקשרו ביום 15/12/59 בחוזה עם חברת "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (היא המשיבה 4). המשיבה וקבוצת נאור הראל (כל אלה- " בעלי הזיכיון") הצהירו בחוזה כי המקרקעין עומדים לרשותם וכי הם רשאים להחזיק במקרקעין באופן בלעדי ולהשתמש בהם להקמתה והפעלתה של תחנת דלק, לתקופה של לא פחות מ- 15 שנה, ולהאריך את החזקה והשימוש במקרקעין לתקופה נוספת של לא פחות מ- 30 שנה. כמו כן, בעלי הזכיון התחייבו בחוזה לבנות על המקרקעין, על חשבונם ואחריותם, תחנת דלק, ולהפעילה. חברת "דלק" מצידה נתנה לבעלי הזכיון זכיון למכירת דלקים בתחנה, והתחייבה לספק להם דלקים במחיר קמעונאי שייקבע על ידה.

הבעלים המקוריים של המקרקעין (רייסקי, שיפרין ורוזין) התאגדו במרץ 1960 בחברה בשם חברת חלקה 710 בגוש 6189 בע"מ (להלן " חברת חלקה"), וחברה זו הפכה להיות בעלת המקרקעין.

תחנת דלק אורלי הוקמה והופעלה ביוני 1960 (ראה ת/12).

השליטה בחברת חלקה עברה באוקטובר 1960 לקבוצת נאור-הראל.

חברת חלקה החכירה את המקרקעין, ביום 15/5/61, למשיבה, לתקופה של 99 שנים.

יצוין כי ב- 15/5/61 היתה חפיפה מוחלטת בין בעלי המניות בחברת חלקה (היינו, קבוצת נאור-הראל) לבין בעלי המניות במשיבה (היינו, קבוצת נאור-הראל).

אם כן, המשיבה היא החוכרת הרשומה של המקרקעין, לתקופה 15/5/61 - 14/5/2060.

השליטה בחברת חלקה עברה באוקטובר 1961 ל"קבוצת רפפורט".

בנובמבר 1961 ובנובמבר 1962 רכשו ה"ה שלמה וזיסל אוסלקה ז"ל (הוריה של המצהירה, עדינה לוי) את כל המניות במשיבה (שהיא, כאמור לעיל, החוכרת הרשומה של המקרקעין) תמורת סך כולל של 202,000 ל"י, שהוא, בערכים של היום, סך של 2,114,295ש"ח.  הגב' לוי מצהירה כי לצורך רכישת הזכויות במקרקעין, מכרו הוריה קרקעות בבת ים, וכן השתמשו בחסכונות ובכספי שילומים מגרמניה.

חברת חלקה מכרה את המקרקעין בשנת 1977 לפנינה דיאמנט ושולמית הראל.

פנינה דיאמנט ושולמית הראל מכרו 75% מהמקרקעין בשנת 2000 למבקשים 1, 2 בתובענה זו.

שולמית הראל מכרה את יתרת המקרקעין (25%) בשנת 2010 למבקש 3 בתובענה זו.

תמצית טענות המבקשים